مين اللي سرق مصر؟ מי גנב את מצרים? مين اللي سرق مصر؟ מי גנב את מצרים?
…
انت تتخيل انه في كنيسة في مصر اسمها (كنيسة خاتم المرسلين)؟
אתה יכול לדמיין שיש כנסיה במצרים שנקראת "כנסיית חותם הנביאים" (=מוחמד)? موجودة
היא קיימת في كاتب جميل جدا, انا بحبه جدا وصديق عزيز, حمدي ابو جْلَيْل
יש סופר ראוי מאוד, אני מאוד אוהב אותו והוא חבר יקר, חמדי אבו גְלַיְיל ساكن في منطقة العمرانية في مصر, في الجيزة
הוא גר באזור אל-עמראנייה במצרים, בגיזה بيحكي ان الشارع اللي كان ساكن فيه كان اسمه في السابق (شارع الكنيسة)
הוא מספר שהרחוב שהוא היה גר בו נקרא בעבר "רחוב הכנסייה" عشان معظم اللي ساكنين فيه كانوا مسيحيين
כי רוב מי שגרו בו היו נוצרים واسمه (شارع الكنيسة) عشان الكنيسة هي اهم معْلَم فيه
והיה שמו "רחוב הכנסייה" כי הכנסייה היתה הסממן הבולט בו وفضل الحال على كدا سنين طويلة جدا, شارع الكنيسة
וכך נשאר המצב שנים ארוכות: רחוב הכנסייה لحد ما جُم الاخوة المسلمين معجبهمش الحال
עד שבאו החבר'ה המוסלמים ולא אהבו את המצב ازاي يكون في شارع اسمه (شارع الكنيسة)
איך יכול להיות רחוב ששמו "רחוב הכנסייה" فابتدوا بالتبرعات بقى وتدخّل من الإخوان مع مش عارف ايه
והתחילו אז איסוף תרומות והתערבו "האחים" ביחד עם לא יודע מי وعملوا مسجد قدام الكنيسة, طبعا اكبر منها بمراحل,
ועשו מסגד מול הכנסייה, כמובן גדול ממנה בכמה מידות وزي ما بيحكي الصديق حمدي ابو جليل, بيقول
וכמו שמספר חברי חמדי אבו גלייל, הוא אומר عدد الميكروفونات اللي في المسجد كانت اكتر من عدد اللي بيصلوا فيه
שמספר המיקרופונים במסגד היה יותר גדול ממספר המתפללים בו وكل ميكروفون متسلط على بيت واحد من الجماعة المسيحيين
וכל מיקרופון שולט על בית אחד מהקהילה של הנוצרים على شان يعرفوا هنا مين الboss
בשביל שידעו מי פה הבוס مين الbig boss اللي في الشارع
מי הביג בוס ברחוב ماكتفوش بكدا بس انهم صحوهم الفجر
הם לא הסתפקו רק בזה שהם העירו אותם לפנות בוקר وبيسمعوا المسيحيين طول النهار بقى الحواديث وشتم ال..
והנוצרים שומעים כל היום את כל הדיבורים והקללות של.. (لَّقَدْ كَفَرَ الَّذِينَ قَالُوا إِنَّ اللَّهَ ثَالِثُ ثَلَاثَة)..
"האומרים כי אללה הוא שלישי משלושה כופרים הם" (סורה 5 "השולחן", פסוק 73)
و ان.. (وَمَا قَتَلُوهُ وَمَا صَلَبُوهُ)
וש"ואולם לא הרגוהו ולא צלבוהו" (סורה 4 "הנשים", פסוק 157) يعني الطعن بعقيدتهم ليل نهار.. لازم يتقبل دا طبعا
זאת אומרת התנפלות על האמונות שלהם יומם ולילה.. את זה כמובן צריכים לקבל لا, ماكتفوش بكدا بس
לא, הם לא הסתפקו רק בזה حبوا انهم يغيروا اسم الشارع
הם רצו לשנות את שם הרחוב فقدموا طلبات بقى للجهات المعنية وللمحافظة ومش عارف ايه
אז הם הגישו בקשות לגורמים הרלוונטיים ול(ממשל) המחוז ולא יודע למי وتمكنوا بالفعل لتغيير اسم الشارع وسموه (شارع خاتم المرسلين)
ובאמת הצליחו לשנות את שם הרחוב וקראו לו "רחוב חותם הנביאים". (شارع خاتم المرسلين)
"רחוב חותם הנביאים" (=מחמד) وبكدا الكنيسة اللي موجودة في الشارع بقى يطلقوا عليها
ובזה הכנסייה שנמצאת ברחוב התחילו לקרוא לה (كنيسة خاتم المرسلين)
"כנסיית חותם הנביאים" وماخدوش بالهم لفترة ان دا تناقض في حد ذاته يعني
הם תקופה לא שמו לב שזו בעצם סתירה בפני עצמה انه يقول لك (كنيسة خاتم المرسلين)
שיגידו לך "כנסיית חותם הנביאים" مش كدا بس, دا اجبر كل واحد مسيحي عايش في الشارع دا
וזה לא הכול, זה הכריח כל נוצרי שגר ברחוב הזה انه لازم يعترف انه محمد خاتم المرسلين في كل داوت
שיצטרך להודות שמוחמד הוא חותם הנביאים בכל דבר بيبعته او بيستقبله.
שהוא שולח או מקבל ساكن فين بقى جرجس؟ ساكن في شارع (خاتم المرسلين)
אז איפה אתה גר, גרגיס? אני גר ברחוב "חותם הנביאים" يبقى كدا فيها اعترف ان في حد اسمه خاتم المرسلين
יוצא שבזה הוא הודה שיש מישהו שנקרא "חותם הנביאים" الثقافة دي جديدة ومش جديدة
התרבות הזאת חדשה ולא חדשה الشخصية المصرية اللي انا اعرفها من اهلي في القرية
האישיות המצרית שאני מכיר מההורים שלי מהכפר كانوا يحترموا جارنا المسيحي زي احترامهم لجارهم مسلم
הם היו מכבדים את השכן הנוצרי שלנו כמו שהיו מכבדים את השכן המוסלמי كانوا.. يعني الستات بالذات.. في تعاطف وتواد مع بعض في المناسبات
הם היו.. יעני במיוחד הנשים.. היתה סימפטיה הדדית וחברות בזמן אירועים משפחתיים بس دا كان امتى بقى؟
אבל מתי זה היה? قبل ما الدين يلعب دور في تصرفات الناس دي
לפני שהדת שיחקה תפקיד משמעותי בהתנהגות של האנשים האלה كانت الفطرة المصرية الاصيلة
זה היה הטבע המצרי האסלי اللي هي بتتسامح مع الناس ومع الجيران
זה שסובלני לבני אדם, לשכנים من اي مكان كانوا ومن اي عقيدة كان
מכל מקום שלא יהיו ומכל דת שהיא لما ابتدا بقى الفكر الوهابي يغزو مصر
כשהתחילה החשיבה הווהאבית לפשוט על מצרים ابتدت التفرقة العنصرية دي تحصل: انت عضمة زرقا, انت كُفْتِس
התחילה להתרחש ההפרדה הגזענית: אתה "עצם כחולה", אתה "כופתס" المصطلحات دي اللي مكناش نعرفها من الماضي
המונחים האלה שלא ידענו אותם מהעבר رجعوا لاصل الإسلام.. اصل بقى الايه؟
חזרו למקור של האסלאם.. כלומר המקור של מה? ان المسيحي لازم يا إما يدفع الجزية, يا إما يتقتل, يا إما يسيب البلد
שהנוצרי צריך או לשלם דמי חסות או להיהרג או לעזוב את הארץ لما دخلوا مصر عندنا هو دي الطلبات اللي حطوها قدامنا ع التربيزة
כשהם נכנסו אלינו למצרים, אלה בדיוק הדרישות שהם הניחו לפנינו על השולחן يا تؤمن تسلم, يا تدفع الجزية, يا تتقتل
או תאמין ותתאסלם או תשלם דמי חסות או תיהרג زي ما داعش بيتصرف النهاردا بالظبط
כמו שדאעש מתנהגים היום בדיוק فلما دا بيرجع تاني دلوقتي في مؤشّر انذار
אז כשזה חוזר שוב עכשיו יש תמרור אזהרה انه مش بس داعش هي بتؤذي اصحاب الديانات التانية
שלא רק דאעש הוא זה שפוגע בבני הדתות האחרות لا, دا المسلمين العاديين هم اللي راحوا جمعوا من نفسهم تبرعات
לא, הרי המוסלמים הרגילים הם שהלכו ואספו ביניהם תרומות وعشان يعملوا مسجد عشان يضيقوا المسيحيين
בשביל לבנות מסגד ולהציק לנוצרים وهم اللي راحوا للمحافظة عشان يخلوا الشارع اللي كان اسمه (شارع الكنيسة)
הם אלה שהלכו ל(ממשל) המחוז שישנו את הרחוב ששמו היה "רחוב הכנסייה" يسموه (شارع خاتم المرسلين)
ושיקראו לו "רחוב חותם הנביאים" بس الإسلام طبعا دين تسامح وعمركم ماتنسوش النقطة دي
אבל האסלאם זו כמובן דת הסובלנות ובחיים אל תשכחו את הנקודה הזו
حامد عبد الصمد הדובר בסרטון הוא סופר, הומניסט ופעיל נאורות מצרי ומבקר חריף של דת האיסלאם. ראו ויקיפדיה אנגלית ערך "Hamed Abdel-Samad".
הוא דובר רהוט ופעיל ברשתות חברתיות, ביניהן יוטיוב. סרטון זה הוא פרק אחד (מספר 7) בסדרה בת 25 קטעים קצרים בשם مين اللي سرق مصر ("מי גנב את מצרים")
בהם שוטח המחבר את הגורמים השונים שלדעתו הביאו להידרדרותה של מצרים במחצית השניה של המאה ה-20
הקטע הפותח את הסרטון הוא מובאה מהמחזה ع الرصيف ("על המדרכה") בכיכובם של سهير البابلي ושל حسن عابدين. במרכז המחזה נמצאת דמות של מורה שבעלה הפוליטיקאי שלח אותה לעבוד בכוויית וכשחזרה מצאה אותו נשוי לאחרת ונשארה בלי נכסים ובית לגור בו מלבד המדרכה. הקטע המובא הוא הסיום הדרמטי של המחזה שמסתיים בשאלה הנוקבת שנזרקת לאוויר: مين اللي سرق مصر? "מי גנב את מצרים?" (בדקה ה-3:24:52 בסרטון)
רחוב خاتم المرسلين אכן נמצא בשכונת العمرانية בעיר جيزة שגם אותה עצמה ניתן להחשיב לאחד הפרברים של קהיר. גם حامد عبد الصامد עצמו יליד جيزة.
ברחוב אכן נמצאים הכנסייה והמסגד. "كنيسة خاتم المرسلين" או בשמה הרשמי كنيسة السيده العذراء مريم بالعمرانية "כנסיית גבירתנו הבתולה מרים בעמראניה" (נמצאת במיקום זה על המפה).
וכמעט מולה "מסגד חותם הנביאים" مسجد خاتم المرسلين שהוא אכן המסגד הגדול ביותר ב-العمرانية ונתן את השם לרחוב, כפי שמופיע בוויקיפדיה הערבית בסוף ערך حي العمرانية, (וזה מיקום המסגד על המפה)
צריך לומר שכתבות בתקשורת המצרית המסורתית (למשל בסרטון הזה) שמדברות על הכינוי הזה שדבק בכנסייה הופכות אותו דווקא לסמל של דו-קיום והרוח הטובה המאפיינת את המצרים, ורואות בו סימן לכך שאין לנוצרים בעיה לכנות את הכנסייה על שם המסגד שממול. ההסבר כמובן היה משכנע יותר לו קדם המסגד לכנסייה, אך כדי לתמוך בו הם אומרים שגם כנסיית מר גרגס באלכסנדריה נקראת על שם הרחוב, כנסיית مصطفى كامل (לא הצלחתי לוודא, וגם שם הרחוב השתנה ל-القاسم) וכן המסגד שנמצא במתחם מנזר סנטה קתרינה בסיני נקרא על שם הכנסייה "מסגד סנטה קתרינה", שכן נבנה על ידי הפאטימיים עבור מוסלמים שומרי המנזר או לעולי רגל מוסלמים למכה שעברו במקום. באתר משרד התיירות המצרי כותבים כי המסגד נבנה על ידי שליט מצרים הפאטימי الحاكم بامر الله והיה סימן לידידות העמוקה בין הדתות. אך השליט הזה דווקא ידוע בהתנכלותו הקשה לנוצרים והיהודים, ראו כאן.
מוחמד נקרא באסלאם خاتم النبيين (חותם הנביאים) או خاتم المرسلين (חותם השלוחים) כשהכוונה בדרך כלל לכך שהוא האחרון שבהם.
הדבר מתבסס על הפסוק הבא מהקוראן (בתרגום רובין): مَا كَانَ مُحَمَّدٌ أَبَا أَحَدٍ مِنْ رِجَالِكُمْ وَلَكِنْ رَسُولَ اللهِ وَخَاتَمَ النَّبِيِّينَ وَكَانَ اللهُ بِكُلِّ شَيْءٍ عَلِيمًا (33 الأحزاب, 40)
"מחמד אינו אב לאיש מכם, כי אם שליח אלוהים וחותם הנביאים. אלוהים יודע כל דבר" (סורה 33 "המחנות", 40).
כמו כן יש כמה חדית'ים שמחזקים הבנה כזו בדברי הקוראן, פרטים אפשר למצוא כאן.
פסוקי הקוראן שמצטט حامد عبد الصامد הם אלה (בתרגום רובין):
"האומרים כי אללה הוא שלישי משלושה כופרים הם. אין אלוה בלתי אם אלוה אחד, ואם לא יחדלו מדבריהם, יפגע עונש כבד בכופרים אשר בהם" (סורה 5 "השולחן", פסוק 73)
"וכיוון שאָמרו, אנו הרגנו את שליח אלוהים, ישוע המשיח בן מרים. ואולם לא הרגוהו ולא צלבוהו, ורק נִדְמָה בעיניהם. אלה אשר נחלקו על אודותיו מטילים בו ספק, ואולם אין הם יודעים עליו דבר, ורק אחר דמיון שווא נוטים הם, ולא הרגוהו אל-נכון" (סורה 4 "הנשים", פסוק 157)
العضمة الزرقا (עצם כחולה) ו- كُفتِس הם כינויי גנאי מצריים מצד המוסלמים לנוצרים הקופטים.
ההסבר המופיע במקומות שונים באינטרנט לכינוי "עצם כחולה" הוא ששליט מצרים מהשושלת הפאטימית الحاكم بامر الله (996-1021) ציווה על הנוצרים לשאת צלב נחושת כבד על צווארם כדי להשפילם, והשלשלאות היו משאירות על צווארם של הנוצרים סימנים כחולים. הכינוי كُفْتِس הוא כנראה שיבוש של המילה "קופטי" יחד עם צורת הרבים המצרית של המילה كفتة קציצה.