-صباح الفل يا حج – בוקר טוב כבודו صباح العنب يا استاذنا – בוקר של ענבים מכובדנו تعلا كل בוא תאכל – انت كداب – אתה רמאי صح נכון – ومع ذلك مينفعش متعزمنيش, تبفى راجل ناقص – ובכל זאת אי אפשר לא להזמין אותי.. אתה תצא איש פגום وانت لو قعدت تاكُل تبقى راجل دني ואתה אם תשב לאכול תצא איש שפל – اصل انا عارف انه دي عزومة مراكبية – אני בכלל יודע מראש שזאת "הזמנה מהסיפּוּן" منا عارف انك عارف ان انا بعزم عزومة مراكبية ואני הרי יודע שאתה יודע שאני מזמין אותך "הזמנה מהסיפּוּן" – بس كان لازم تخلي بالك انه ممكن ارد عليك رد غير اللي انت مستننّيه – אבל דיר באלק, אני יכול לענות לך תשובה שונה ממה שאתה מצפה مش هتفرق كتير طالما انت عارف ايه الرد اللي انا مستنيه זה לא משנה הרבה כל עוד אתה יודע מה התשובה שאני מצפה – يعني ايه – מה זאת אומרת? يعني المقصد اهم من النص זאת אומרת הכוונה יותר חשובה מהמילים ماهي الدنيا مليانة كلام كتير ياخويا העולם מלא דיבורים אח שלי بس اللي بيحصل حاجة تانية خالص אבל מה שקורה זה משהו אחר לגמרי طالما انا وانت عارفين ايه القصد כל עוד אני ואתה יודעים מה הכוונה يبقى الكلمة ملهاش قيمة אז למילה אין ערך – بس انا كان ممكن أحرجك وأقعد أكُل – אבל אני הייתי יכול להביך אותך ולהתיישב לאכול وانا ساعتها هحرجك وأقولك ماتاكلش ואז אני אביך אותך ואגיד לך "אל תאכל" – وتبقى راجل ناقص – ותהיה איש פגום النقص بتاعي مش هتشوفه إلا لما أشوف الدناوة بتاعتك את הפגימות שלי אתה לא תראה עד שאני לא אראה את השפלות שלך وساعتها إحنا الاتنين مش هنقدر نعاير بعض ואז שנינו לא נוכל לבוא בטענות זה לזה يا إمّا هتعادل يا اما هكسب זה או תיקו או ניצחון שלי – طب مانا ممكن اعمل عبيط – טוב, גם אני הרי יכול לשחק אותה טמבל – ואז או אבייש אותך ותשאיר אותי לאכול – או תתחיל איתי מריבה ותבייש את עצמך מהיסוד – ואז גם או תיקו או שאני אנצח طب وليه يابني وجع القلب دا كله ما تيجي نكسب إحنا الاتنين טוב, ולמה צריך את כל הכאב לב הזה בנאדם, בוא ננצח שנינו ביחד – إزاي؟ – איך? تعالا كل בוא תאכל – لا ألف هنا سبقتك – לא (שיהיה לך) אלף פעם בתיאבון, הקדמתי אותך (=וכבר אכלתי) اهو شوفت بسيطة اهي… הנה ראית כמה פשוט? בבקשה.. تعالا كُل بقى נו אז בוא תאכל – المدام عاملة اكل واللّه.. الله يخليك – הגברת עשתה אוכל, באמת.. אללה ישמור אותך ويخليلك المدام וישמור לך את הגברת نهاره ابيض… שיגע אותי (מילולית: "(שיהיה) היום שלו לבן". זו גירסה ממותנת מ"(שיהיה) היום שלו שחור")
הערה: عزومة مراكبية או "הזמנה מהסיפּוּן" זו הזמנה לארוחה שלא באמת מתכוונים אליה אלא עושים אותה מתוך נימוס ומקווים שלא באמת ישתמשו בה. זהו סלנג מצרי שמקורו במילה مركب, סירה. האדם כביכול עומד על סיפון הסירה ומזמין את האנשים בטיילת או בסירות שחולפות על פניו לאכול איתו, כשברור שהסירה חולפת על פניהם ואי אפשר לעלות עליה.
|