يوسف في البئر مسالم سليم
יוסף בבור שליו ושלם
راكن على الله جلّت قدرته
בוטח בה', תתפאר יכולתו.
الذئب قد زار يعقوب الحليم
הזאב ביקר את יעקב הסבלן
سلم عليه هو وحب ركبته
דרש הוא בשלומו ונישק את ברכיו
(הערה: حب משמעותו נישק בכמה להגים ערביים, במיוחד בחצי האי ערב)
وقال يعقوب: ما انا لك غريم
ואמר יעקב: אני לא האויב שלך
ليش تأكل ابني وانسى صورته
למה אתה אוכל את הבן שלי ומשכיח ממני את דמותו
جوّب له الذئب: ما انا لك غريم
ענה לו הזאב: אני לא האויב שלך
لا اكلت ابنك ولا ادري صورته
גם לא אכלתי את הבן שלך וגם לא מכיר את דמותו
(הערה: לדעתי יש כאן הצמד لا… ولا… כלומר "גם לא א' וגם לא ב'". לולא זה הצורה لا اكلت בתור "לא אכלתי" היתה משונה)
فقال: يا ذئب, ما قلبك رحيم
אז אמר: הו זאב, אין בליבך רחמים,
ليش تأكل ابني وانسى صورته
למה אתה אוכל את הבן שלי ומשכיח ממני את דמותו
فقال: والله, يا سيدي العظيم
אז אמר: נשבע בה', הו אדוני רב הגדולה,
لا اكلت يوسف ولا اعرف صورته
גם לא אכלתי את יוסף ואני גם לא יודע איך הוא נראה
لا اكلت يوسف ولا عيني رأته
גם לא אכלתי את יוסף וגם עין שלי לא ראתה אותו
يعينك الله جلّ جلالته
שה' יעזור לך, המפואר בתפארתו,
عيالك اغواهم إبليس اللعين
הבנים שלך הכשיל אותם השטן הארור
هم سبب ظلم يوسف الحكيم
הם הסיבה לעוולה (שנעשתה עם) יוסף החכם
מהערוץ של עמרי כהן
הערה:
עמרי כהן, סולן להקת אתניק גרוב פרסם את השיר וכתב:
"השיר הנו הסיפור העממי על יוסף הצדיק אשר מושר ברחבי תימן ומושר על ידי בשפה הערבית התימנית בלהג הצנעאני.
השיר הנו רק חלק קטן שכן בתימן כל משוררת היתה מוסיפה בתים לפי צחות לשונה והשיר הועבר מפה לאוזן ואין מאושר ממני שנפלה בחלקי הזכות לינוק מזקני וזקנות העדה ולהיות הראשון מבני העדה התימנית אשר הקליט שיר זה למען לא ישכח."
ראו שם את שאר דבריו
בסיפור של הקוראן החיה הרעה היתה דווקא זאב, ראו סורה 12-יוסף. הסיפור כולו מתובל במובנים ומונחים מתוך הסורה הזו.
בעולם האיסלמי נהוג לדבר טוב על הזאב שהעלילו עליו עלילת שווא כאילו טרף את יוסף. כך למשל, הביטוי הזה נאמר על מי שחשדו בו לשווא: بريء براءة الذئب من دم يوسف "נקי בנקיון כפיו של הזאב מדמו של יוסף"