לא את כולם תשכנע. אל תעצב מזה, לא מגיע להם

ربنا بيقول ﴿لَعَلَّكَ بَاخِعٌ نَفْسَكَ أَلا يَكُونُوا مُؤْمِنِينَ﴾
אלוהינו אומר "התָמית עצמךָ מצער על כי אינם מאמינים?" (26 الشعراء, 3)
يعني اوعى تموّت نفسك نفسك عشان في ناس مش عايزة تتقبل الهداية
זאת אומרת תיזהר אל תהרוג את עצמך בגלל שאנשים לא רוצים לקבל מוסר
ربنا بيقول ﴿ومَن يُرِدِ اللَّهُ فِتْنَتَهُ فَلَنْ تَمْلِكَ لَهُ مِنَ اللَّهِ شَيْئً﴾,
אלוהינו אומר "כל אשר ירצה אללה להמעידו, לא תעמוד לךָ כל זכות למענו אצל אללה" (5 المائدة, 41)
﴿وَمَن لَّمْ يَجْعَلِ اللَّهُ لَهُ نُورًا فَمَا لَهُ مِن نُّورٍ﴾
"אשר לא ייתן לו אללה אור, לא יהיה לו כל אור" (24 النور, 40)
انت رسالتك كمسلم ان تعرضَ للناس الحقّ
אתה השליחות שלך כמוסלמי שתראה לאנשים את האמת
لكن مش رسالتك انك تفتح قلبك وتشقّه وتحطّه في الخير,
אבל לא השליחות שלך שתפתח את הלב שלך,
תחתוך אותו לחתיכות ותשים אותו למען הטוב
دي مش بتاعتك
זה לא שלך
فلما تعرض على بعض الناس الحق, وانت عارف انه واضح
אז כשאתה מציע לאנשים מסוימים את האמת, ואתה יודע שהיא ברורה
وتجده يُجادلك فيه, اعرف انه في عنده حاجة غلط
ואתה מוצא אותו מתווכח איתך, תדע לך שמשהו אצלו לא טוב
قلبه مس صافي
הלב שלו לא טהור
ربنا سبحانه وتعالى قال اياها عن قوم فِرْعَوْن, قال:
אלוהינו ישתבח ויתעלה אמר את זה על העם של פרעה, אמר:
﴿وَجَحَدُوا بِهَا﴾ يعني برسالةِ نبي اللهِ موسى ﴿وَاسْتَيْقَنَتْهَا أَنفُسُهُمْ﴾
"הם התכחשו להם" (27 النمل, 14) כלומר לשליחותו של נביא אללה מוסא
"ואולם בלבם ידעו אֶל-נכון" (שם)
يعني من قلبهم, من جوا, من وجدانهم, من ضميرهم
כלומר בלב שלהם, בפנים, בהוויה שלהם, במצפון שלהם
عارفين مئة بالمئة انه نبي الله موسى صادق
הם יודעים במאה אחוז שנביא אללה מוסא צודק
لكنهم قرروا ان يجحدوا بهذه الرسالة. ليه؟ ليه عملوا كدا؟
אבל הם בחרו לכפור בשליחות הזאת. למה? למה עשו ככה?
﴿ظُلْمًا وَعُلُوًّا﴾, بلطجة, استكبار, كبرنة في مخّهم
"זאת עשׂו בעוול והתנשׂאות" (שם) חוליגניות, התרברבות, שחצנות אצלם במוח
فلا تحزن على الذين لا يستجيبون
אז אל תהיה עצוב על מי שלא נענים לך

הכיתוב: متوجعش قلبك אל תכאיב לעצמך בלב.

הכיתוב ליד הסרטון היה: مبيستهلوش! לא מגיע להם!

הציטוטים כולם מהקוראן והובאו בתרגום רובין בחילוף אלוהים-אללה

הערה:

عبدالله رشدي הוא בוגר الأزهر ומטיף מטעם משרד ההקדשים הממשלתי במצרים, אם כי הושעה לתקופה בגלל דעותיו.

מייצג את הצד השמרן של זרם הביניים באיסלאם הסוני וסגנונו קורץ לדור הצעיר.

הוא מבטא ברהיטות רעיונות שנחשבים לחשוכים (או לא-מתנצלים) בנושאים כמו החילוניות, העבדות, כיסוי האישה, הטרדה מינית, היחס ל"אנשי הספר" (נוצרים\יהודים).

גם כאן ניתן לשים לב שבסופו של דבר הטענה היא "אם לא שכנעתי אותך – אתה אשם. אתה גם יודע את האמת ומתכחש לה".